אודות שגיא ברסלב

שמי שגיא, 

אני בעלת תואר שני בעבודה סוציאלית.

במהלך התואר כתבתי תיזה מקיפה על מאפייני איכות חיים וההבדלים בין גברים ונשים עם הפרעות קשב, רכשתי ניסיון רב בעבודה טיפולית במערכות ציבוריות במהלך כ20 שנות עבודה.

כעובדת סוציאלית צעירה ואידיאליסטית כבר מהתחלה נמנעתי מלקרוא תיק לפני שאפגוש אדם. כך גם היום. התיק יכול לחכות.

אני מאמינה שבשעת טיפול נוצר קודם כל מפגש אנושי, ומן ההגינות הבסיסית לאפשר לאדם להביא את עצמו למפגש הזה מבלי שהרושם הראשוני יוכתם בדעה קודמת של מטפלים אחרים. 

במהלך השנים למדתי והעמקתי בגישות טיפוליות שונות, בתחומי ידע משיקים וגם כאלו שלא.

מה שהוביל אותי בראש ובראשונה היה צמאון אדיר לידע, צמאון שלא רווה מעולם.

הידע הזה נאסף ונצבר ומשמש אותי ואת המטופלים שלי באינספור מצבים, מאפשר לי להרפות מהיצמדות נוקשה לשיטה ולתת למטופל להוביל את הטיפול וללמד אותי להיכנס לעולמו.

לא רק הידע מוביל אותי בדרכי אלא גם הלב.

המפגש האנושי מעצם התרחשותו בשעת הטיפול הוא מלא רגש.

אני נשמרת מאד מעמימות אטומה שמאפיינת גישות טיפוליות מסויימות ומאמינה בשקיפות רגשית של המטפל.

המטפל בראיה שלי צריך להיות נגיש, רגיש ואנושי. להגיב לאדם שמולו בכנות ולייצר קירבה ושותפות למסע.

קארן הורני, פסיכואנליטיקאית פורצת דרך אמרה בזמנו: "לכבוש שביל משלך במסע במעלה ההר מרגש יותר מאשר לצעוד בשביל שכבר נסלל".

הטיפול הרגשי משול ליציאה יחד למסע כזה שבו פורצים שביל חדש ולא ממופה.

אני מזמינה אותך לצאת כתף אל כתף למסע יחד איתי.