מטא אנליזה שנערכה על 24 משתנים קוגניטיביים מתוך 84 מחקרים שכללו 2981 נבדקים – סקרה את הידוע על פגיעות קוגניטיביות לאחר ECT. עורכי המטא אנליזה מציינים כי מרבית הפגיעות הקוגניטיביות המקושרות עם ECT חולפות לאחר 3 ימים. עוד הקפידו להדגיש שהתוצאות נוגעות רק לתיפקודים הקוגניטיביים שנבדקו. על אף יעילות הטיפול, ידוע שקיימות תופעות לוואי אך הספרות המחקרית עדיין לא מספיק עיקבית לגבי תיאור היקפן, מישכן, חומרתן ודפוסיהן. יש חשיבות לעוצמת ההתקף המושרה והמיקום (עדיפות לפרונטלי על רקתי) על תופעות הלוואי. לרוב מדובר על 3 ימים לאחר טיפול שבמהלכם חולפות רוב התוצאות ועד לחודשים ספורים שבמהלכם דוהות השפעות ממושכות יותר.
הבהמשך לכך המקור השני מדבר בדיוק על הדגש הזה ששמו עורכי המחקר הקודם בדבריהם לגבי צרות הגדרת המשתנים. בדיקת משתנים במובנם הצר, האופרטיבי לא מספיקה כדי לשלול חוויה הבאה לידי ביטוי בדיווחים של מטופלים בצורה רחבה יותר.
השימוש במונח "זיכרון" באופן כוללני, פשטני מדי מכדי לכלול בתוכו אספקטים ספציפיים של תופעות שליליות המדווחות על ידי מטופלים. המחקר עושה במילה "זיכרון" שימוש "קצרני" כשם קוד, הכולל בתוכו סל שלם של תופעות לא מדוברות מספיק. שמות המשתנים מטשטשים את המהות האמיתית של תופעות הלוואי – ייטב אם ימעיטו בשימוש במילה loss המרמזת על חד פעמיות וישתמשו במילה דיספונקציה או מגבלה ביחס לאמנזיה רטרוגראדית מה שמתאר יותר טוב את החוויה המתמשכת של מטופלים בהקשר לשימוש היומיומי ב"זיכרון-עבודה". קלינאים מתחום הידע של הערכה נוירו-פסיכולוגית הם אלו שמוכשרים למפות ולאתר את התפקיד שמשחקים במונח הכללי "זיכרון" תפקודים כמו למשל – קשב, ריכוז, האטה כללי של עיבודים מנטליים ופגיעה בכישורים ניהוליים כמו למשל מעבר והחלפה בין סטים של תפקודים מנטליים. על אף שיש כמה מחקרים שעוסקים בפגיעות המתמשכות עדיין מטופלים לא מיודעים באשר לאפשרות של פגיעות כאלו ואין הנחיות ליידע אותם.
הנטייה המיידית של פסיכיאטרים היא לשייך את הירידה בתפקודים קוגניטיביים לדיכאון ולא לטיפול. כשהספרות מדווחת על שיפור כביכול, לאחר הטיפול בהשוואה למצב לפני הטיפול – בעצם, היא מתבססת על הערכה של המצב בסמוך מאד, ממש לפני הטיפול ולא על הערכה של קו בסיס האומד את יכולות המטופל באופן כללי. היחסיות של דיווח עצמי ממצב של דיכאון עמוק מאד ממש בסמוך לטיפול נותנת הדגשת יתר לשיפור המורגש לאחריו, אבל אינה נותנת ביטוי לירידה של המטופל ביחס לעצמו באופן כללי.
ניתן, ואכן יש מספר מצומצם של מחקרים הצליחו לשלוט ולבודד משתנים כדי לייצר דיפרנציאציה בין השפעות נילוות של דיכאון, לתופעות לוואי של פוסט ECT.
בסיכום, שיעור מדאיג של מחצית מהמטופלים דיווחו כי לא הוסברו להם בצורה מלאה וברורה תופעות הלוואי של טיפול בנזעי חשמל, ויש לרענן את נוהל מתן הסכמה לטיפול. יש להזהיר מטופלים בצורה הרבה יותר ברורה וישירה מתופעות לוואי תמידיות של פגיעה קוגניטיבית, אובדן זיכרון וקשיי תפקוד. על המחקר להיכנס לעובי הקורה ולהעריך בצורה מעמיקה הרבה יותר את מהות הפגיעות הללו ואת מישכן.
Semkovska, Maria, and Declan M. McLoughlin. "Objective cognitive performance associated with electroconvulsive therapy for depression: a systematic review and meta-analysis." Biological psychiatry 68.6 (2010): 568-577.
Robertson, Harold, and Robin Pryor. "Memory and cognitive effects of ECT: informing and assessing patients." Advances in Psychiatric Treatment 12.3 (2006): 228-237